קרמיקה
שרידים של מוצרי קרמיקה מלפני כ-24,000 שנים נמצאו ע"י הארכיאולוגים. הממצאים נחשפו באזור צ'כוסלובקיה ומדובר בפסלים דמויי אדם, חיות או צורות כדוריות. הקרמיקה הקדומה הזאת היתה עשויה מערבוב של שומן עור ועצמות מעורבבים באפר של עצמות גם כן. הכל הודבק יחד בחומר דמוי-דבק שמתכונו אינו ברור. אחר כך התערובת חוממה בחום שהטמפרטורה שלו נעה בין 500 ל-800 מעלות צלזיוס. לא כל כך ברור מה היה השימוש של אותן הדמויות. מוצרי קרמיקה שימושיים יותר נמצאו הרבה יותר מאוחר במאה ה-10 לפני הספירה והיו אלה מגשים אשר ככל הנראה שימשו לנשיאה ואחסון אוכל.
הקרמיקה מוגדרת כחומר שאינו אורגני (למשל חומר) אשר עורבב עם תוספים ממינרליים שונים וחומם בחום גבוה. למעשה משמעות המילה קרמיקה היא חומר בתרגום מיוונית.
הקרמיקה נמצאת בשימוש רחב כחומר תעשייתי בתעשיית הרכב, מיכשור מתקדם ואף כחומר עזר בבניית מטוסים. כמו כן משמשת הקרמיקה כחומר בניין, באמנות, ברפואה ובמדע. במהלך המאה שעברה נמצאה הקרמיקה בשימוש כחומר מבודד בעת הנחת מערכות כבלים.
שלבי ייצור הקרמיקה
קרמיקה היא חומר מוצק וקשה אשר מתקבע בתוך תבנית כלשהי. התבנית הזאת משתנה בהתאם לצרכים.
חומר הגלם המקובל הוא עיסה עשוית חול, אדמת חמרה וחומר הקאולין. על מנת לקבל את המרקם הרצוי צריך קודם לפורר את החול בתהליך שלוקח כ-10 שעות ואחר כך להוסיף את החמרה ורק לאחר מכן את הקאולין.
אחרי שהעיסה מוכנה לשימוש ניתן לגשת לעצב את המוצר הקרמי.
ניתן לעצב את הצורה הסופית של מוצר הקרמיקה במספר דרכים: הדרך המקובלת בקדרות היא השימוש באובניים.
באמצעות סיבוב האובניים והוספה קבועה של מים ניתן ליצור צורות שונות בידיים.
החלקת העיסה מקובלת לצורך קבלת אריחי קרמיקה לשימושים של ריצוף.
הזרקת חומר הגלם היא עוד דרך מקובלת בשלבי העשייה.
דרך מוכרת לא פחות היא יציקה של העיסה אל תוך תבנית קבועה. בדרך כלל תבניות אילו יהיו עשויות גבס.
בהרבה מקרים, במיוחד בעת ייצור אריחים, מצפים את התוצר הסופי בציפוי מיוחד אשר מיוצר בטכניקה ייחודית, בתוספת אבן גיר מפורר או אבנים אחרות. עובי הציפוי מגיע נע בין 0.12 מ"מ ל-0.4 מ"מ מעל המשטח המקורי.
קרמיקה היא אחד החומרים בעלי השימוש הרחב ביותר הן במרחב המחייה שלנו והן בתעשייה.
